Vayedaber

Shabbath

Daf 85a

אָמַר רִבִּי אֶלְעָזָר. אָדָם עוֹמֵד מֵעֶרֶב שַׁבָּת וְאוֹמֵר. הֲרֵי זוֹ תְרוּמָה לְמָחָר. וְאֵין אָדָם עוֹמֵד בַּשַּׁבָּת וְאוֹמֵר. הֲרֵי זוֹ תְרוּמָה לְמָחָר. רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי בּוּן אוֹמֵר. אֵין אָדָם עוֹמֵד מֵעֶרֶב שַׁבָּת וְאוֹמֵר. הֲרֵי זוֹ תְרוּמָה לְמָחָר. מַתְנִיתָא פְלִיגָא עַל רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי בּוּן. לָגִין טְבוּל יוֹם וּמִילְאָהוּ מִן הֶחָבִית מַעֲשֵׂר טֵבֵל. אִם אָמַר. הֲרֵי זוֹ תְּרוּמָה לְמָחָר מִשֶּׁתֶּחְשַׁךְ הֲרֵי זוֹ תְּרוּמָה לְמָחָר. אִם אָמַר. הֲרֵי זֶה עֵירוּב. לֹא אָמַר כְּלוּם. פָּתַר לָהּ לְשֶׁעָבַר. וְהָתַנֵּי. רִבִּי חִייָה אוֹמֵר. אִית לָךְ מֵימַר לְשֶׁעָבַר. חָזַר בּוֹ רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי בּוּן מֵהָדָא. 85a מַאי כְדוֹן. מִכְּבָר לִכְשֶׁאַפְרִישֶׁנָּהּ. הַגַּע עַצְמָךְ שֶׁהָֽיְתָה תְרוּמָה טְהוֹרָה. מִכְּבָר לְשֶׁאוֹכְלֶינָּהּ. הַגַּע עַצְמָךְ שֶׁהָֽיְתָה תְרוּמָה טְמֵיאָה. מִכְּבָר לְשֶׁאַנִּיחֶינָּהּ בְּזָוִית.

Traduction

vide

Pnei Moshe non traduit

א''ר אלעזר עומד אדם מע''ש וכו'. גרסינן להא לעיל בפ''ז דדמאי בהלכה ה' על המתני' היו לו תאנים של טבל והוא בבית המדרש או בשדה וכו' וגי' דהכא עיקרית כדפרישית שם:

אדם עומד מע''ש ואומר הרי זו תרומה למחר. כלומר דאשמועינן שיכול להתנות ולקרוא לה שם ושלא תהא חלה עליה תרומה אלא למחר בשבת ולא מקודם:

ואין אדם עומד בשבת ואומר הרי זה תרומה למחר. שאע''פ שאינה מפרישה בשבת מ''מ אפי' קריאת שם אסור מכיון שאינה ראויה להפריש בשבת:

ר' יוסי בר בון פליג שאפי' מע''ש אין לו לקרות לה שם תרומה למחר מכיון שאין יכול להפרישה בשבת והאי מתני' דדמאי דקתני התם דקורא שם מע''ש מה שאני עתיד להפריש למחר שאני התם שא''א לו בענין אחר שהרי הוא בביהמ''ד או בשדה ואין לו פנאי לתקן אבל בעלמא סבירא ליה דאסור לכתחלה לקרות שם מע''ש שתהא תרומה בשבת:

מתני' פליגא על רבי יוסי בר' בון. דתנינן בפ''ג דטבול יום לגין שהוא טבול יום שנטמא וטבלו אותו היום ומלאוהו מן החבית שיש בו מעשר טבל שטבול הוא לתרומת מעשר שלא ניטלה ממנו ואמר הרי זה תרומת מעשר משתחשך ה''ז תרומה למחר וכלומר שהתנה שלא תהא תרומת מעשר עד שתחשך ומשום שאם תחול עליה קודם שתחשך נפסלת היא בכלי זה שהוא טבול יום והלכך דבריו קיימים:

ואם אמר הרי זה עירוב לא אמר כלום. דבעינן בעירוב סעודה הראוי מבעוד יום וליכא שאפי' לכהן אינה ראויה עד לאחר הערב שמש שמעינן מיהת שיכול הוא להתנות מע''ש שלא תהא תרומה עד השבת וקשיא לרבי יוסי בר' בון:

פתר לה לשעבר. כלומר דהתם בדיעבד הוא דמיירי אם אמר ה''ז תרומת מעשר משתחשך אבל לכתחלה לא:

והתני ר' חייה. בברייתא אומר הוא ה''ז תרומת מעשר משתחשך. אית לך מימר לשעבר בתמיה שהרי אומר לכתחלה קאמר:

חזר בו רבי יוסי בר' בון מהדא. כשהקשו לו מהדא דר' חייה חזר בו ממה שאמר בתחלה:

מאי כדון. השתא מפרש לה כלומר והיאך הוא מתנה כשאינו רוצה לקרות לה שם תרומה עד למחר:

מכבר לכשאפרישנה. כלו' מעכשיו ולכשאפרישנ' תהא עליה שם תרומה למפרע:

הגע עצמך שהיתה תרומה טהורה. וראויה היא לאכילה בשבת לכהן ועל כרחך צריך הוא שיפריש מקודם השבת והאיך יתנהג בשאינו רוצה לקרות לה שם תרומה עכשיו:

מכבר לכשאוכלנה. אם טהורה היא יאמר כך מעכשיו ולכשאוכלנה אם כהן הוא או שיאמר ולכשיאכל הכהן תחול עליה שם תרומה:

הגע עצמך שהיתה תרומה טמאה. כגון שנטמא הטבל והתרומה תהיה טמאה ואינה ראויה לאכילה ולשריפה היא עומדת והאיך יאמר בה:

מכבר. מעכשיו ולכשאניחנה בקרן זוית כדי ליתנה לכהן לשורפה אחר השבת תחול עליה שם תרומה ובשביל לתקן הטבל קורא לה שם דחולין טמאין חזו ליה:

תַּנֵּי. מְטַלְטְלִין אֶחָד תְּרוּמָה טְהוֹרָה וְאֶחָד תְּרוּמָה טְמֵיאָה. אָמַר רִבִּי זְעִירָה. הָדָא אָֽמְרָה. טֵבֵל שֶׁיֵּשׁ עָלָיו. תְּנַּי. מוּתָּר לְטַלְטְלוֹ. כֵּיצַד עוֹשֶׂה. נוֹתֵן עֵינָיו בְּמִקְצָתוֹ וְאוֹכֵל הַשְּׁאָר.

Traduction

vide

Pnei Moshe non traduit

תני מטלטלין אחד תרומה טהורה ואחד תרומה טמאה. ובשהתנה מע''ש מיירי וכדלעיל דאי בתרומה טמאה בעלמא הא אנן תנן הטמאה עם הטהורה או עם החולין בדווקא:

א''ר זעירא הדא אמרה וכו'. ואמתני' דדמאי קאי וכלומר דממתני' שמעינן כן שהרי כשאומר שאני עתיד להפריש למחר אכתי טבל היא אלא משום שיש עליו תנאי מטלטלו בשבת להפריש למחר דהא מטלטלו כשמפריש ממנו:

כיצד הוא עושה. לאותו טבל של תנאי נותן עיניו במקצתו במה שאמר להפריש למתר וסומך על זה לתרומה ולמעשר ואוכל את השאר:

תַּנֵּי. מְטַלְטְלִין הַחַרְדָּל מִפְּנֵי שֶׁהוּא מַאֲכָל יוֹנִים. וְאֶת הֶחָצָב מִפְּנֵי שֶׁהוּא מַאֲכָל צְבָאִים. וְאֶת הַזְּכוּכִית מִפְּנֵי שֶׁהוּא מַאֲכָל נָעֲמִיּוֹת. אָמַר רִבִּי נָתָן. אִם כֵּן יְטַלְטְלוּ הַזְּמוֹרוֹת מִפְּנֵי שֶׁהַפִּילִין אוֹכְלִין אוֹתָן.

Traduction

On a enseigné: il est permis de transporter la graine de moutarde, puisqu’elle sert de fourrage aux pigeons, la plante perpendiculaire (haçab) qui sert à nourrir les gazelles, et la plante claire (doucette?), que mangent les chouettes. R. Nathan dit: puisqu’il en est ainsi, on permet aussi de transporter des ceps de vigne, parce qu’ils servent de nourriture aux éléphants que l’on pourrait avoir.

Pnei Moshe non traduit

תני בתוספא פט''ו מטלטלין החרדל וכו':

נעמיות. בנות היענה:

רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל מַתִּיר בַּלּוּף מִפְּנֵי שֶׁהוּא מַאֲכַל לָעוֹרְבִים׃ מָה אֲנָן קַייָמִין. אִם בְּשֶׁיֵּשׁ לוֹ מֵאוֹתוֹ הַמִּין וְאוֹתוֹ הַמִּין מָצוּי בַשּׁוּק. דִּבְרֵי הַכֹּל מוּתָּר. אִם בְּשֶׁאֵין לוֹ מֵאוֹתוֹ הַמִּין וְאֵין אוֹתוֹ הַמִּין מָצוּי בַשּׁוּק. דִּבְרֵי הַכֹּל אָסוּר. אֶלָּא כִי נָן קַייָמִין. בְּשֶׁיֵּשׁ לוֹ מֵאוֹתוֹ הַמִּין וְאֵין אוֹתוֹ הַמִּין מָצוּי בַשּׁוּק. רַבָּנִן אָֽמְרִין. מִכֵּיוָן שֶׁאֵין אוֹתוֹ הַמִּין מָצוּי בַשּׁוּק כְּמִי שֶׁאֵין לוֹ מֵאוֹתוֹ הַמִּין. וְרַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אָמַר. מִכֵּיוָן שֶׁיֵּשׁ לוֹ מֵאוֹתוֹ הַמִּין כְּמִי שֶׁאוֹתוֹ הַמִּין מָצוּי בַשּׁוּק.

Traduction

''R. Simon b. Gamliel permet les porreaux, est-il dit, parce que c’est l’aliment des corbeaux''. De quel cas s’agit-il? Si l’on possède cette sorte de produits et qu’il y en ait au marché, elle est autorisée selon l’avis unanime de tous; si l’on n’en a pas et qu’elle ne se trouve pas non plus au marché, tous l’interdisent; il s’agit seulement du cas où l’on en a, sans qu’il y en ait au marché, et sur ce point la discussion a lieu: selon les autres sages, l’absence du marché de cette sorte la fait considérer comme disparue; selon R. Simon b. Gamliel, la présence chez lui équivaut à ce qu’il y aurait au marché.

Pnei Moshe non traduit

מה אנן קיימין. לפלוגתייהו. אלא כי אנן קיימין וכו'. דרבנן סברי הואיל ואין אותו המין מצוי בשוק לשאר כל האדם אע''פ שיש לזה כמי שאין לו דהרי לא שכיחי ורשב''ג ס''ל בתר דידיה אזלינן וה''ז כמי שהן ג''כ בשוק:

אָמַר רִבִּי זְעִירָה. לֹא אַתְיָא אֶלָּא כְרִבִּי חֲנִינָא. דְּאָמַר. עוֹלִין הָיִינוּ עִם רִבִּי לְחַמַּת גָּדֵר וְהָיָה אוֹמֵר לָנוּ. בָּחֲרוּ לָכֶם חֲלָקֵי אֲבָנִים וְאַתֶּם מוּתָּרִין לְטַלְטְלָם לְמָחָר. אָמַר רִבִּי יוֹסֵה. שַׁנְייָא הִיא הָכָא שֶׁהוּא כְכִסֵּא.

Traduction

R. Zeira dit: l’avis de la Mishna, de pouvoir débarrasser ''pour faciliter l’étude de la loi'', n’est sans doute justifiable que selon R. Hanina, qui dit plus haut (5, fin):nous étions montés avec Rabbi à Hamath-Guérar un vendredi, et il nous dit de choisir mentalement d’avance des pierres plates, afin de pouvoir le lendemain les déplacer et nous y asseoir. -Non, dit R. Yossé, notre Mishna peut aussi s’accorder selon tous; seulement, au cas invoqué des pierres, il y a cette particularité qu’elles servent désormais de siège, qu’il est permis de déplacer (non l’amas de blé, d’aucun usage immédiat). – Contre l’assertion de la Mishna (§ 2), de pouvoir ''déplacer les bottes de paille'', R. Eliézer objecta ceci: à quoi bon parler là de préparation ''pour servir de fourrage''? Est-ce que, par sa nature même, la paille ne se trouve pas défaite et pouvant être ainsi consommée par le bétail?

Pnei Moshe non traduit

גמ' אמר ר' זעירא לא אתיא. מתני' דקתני ואם לאו אין מטלטלין אותן ואע''פ שהן ראויין לישב עליהן ומפני שלא התקינן לכך א''כ לא אתיא אלא כר' חנינא וכו' כדאמר לעיל בפ' במה טומנין בהלכה ב' דצריך שייחדנו לכך מע''ש. וה''נ מהאי טעמא אין מטלטלין אותן כדאמרן:

אמר ר' יוסי שנייא היא הכא. במתני' שהוא בכוסא וזהו חבילה ודוגמתו לעיל סוף פ' כלל גדול בהוצאת כיס קטן וכדפרישית שם ואין ראוי לישיבה ולכ''ע עד שיתקינן לכך:

Shabbath

Daf 85b

משנה: חֲבִילֵי קַשׁ וַחֲבִילֵי עֵצִים וַחֲבִילֵי זְרָדִין אִם הִתְקִינָן לְמַאֲכַל בְּהֵמָה מְטַלְטְלִין אוֹתָן. וְאִם לָאו אֵין מְטַלְטְלִין אוֹתָן. כּוֹפִין אֶת הַסַּל לִפְנֵי הָאֶפְרוֹחִין כְּדֵי שֶׁיַּעֲלוּ וְשֶׁיֵּרְדוּ. תַּרְנְגוֹלֶת שֶׁבָּֽרְחָה דּוֹחִין אוֹתָהּ עַד שֶׁתִּיכָּנֵס. וּמְדַדִּין עֲגָלִים וּסְייָחִים בִּרְשׁוּת הָרַבִּים 85b וְהָאִשָּׁה מְדַדָּה אֶת בְּנָהּ. אָמַר רִבִּי יְהוּדָה אֵימָתַי בִּזְמַן שֶׁהוּא נוֹטֵל רַגְלוֹ אַחַת וּמַנִּיחַ אֶחָת. אֲבָל אִם הָיָה גוֹרֵר אָסוּר:

Traduction

On peut déplacer des bottes de pailles, ou de petit bois, ou de joncs, si on les a réunies pour servir de fourrage; au cas contraire, c’est interdit. On peut renverser un panier devant les poussins, pour les exercer à y monter et descendre. On peut pousser une poule échappée de la basse-cour, jusqu’à ce qu’elle y rentre. On peut faire promener les veaux et ânons sur la place publique (pour les développer). De même, une femme peut faire sauter son fils (ce n’est pas le porter). Toutefois, ajoute R. Juda, ce n’est vrai que ‘il est déjà assez avancé pour lever un pied après l’autre; mais s’il se traîne seulement, c’est interdit.

Pnei Moshe non traduit

מתני' חבילי קש. אגודות של קש ושל עצים ושל זרדים והן ענפי אילן לחים וראוין למאכל בהמה:

כופין את הסל לפני האפרוחים וכו'. ואין זה מבטל כלי מהיכנו לפי שאין האפרוחים עומדים עליו ולא היה שם בין השמשות:

תרנגולת שברחה. מן הבית דוחין אותה בידים עד שתכנס אבל לא מדדין מפני שהיא נשמטת מן היד ונמצא זה מגביה ומטלטלה וכן ע''י שנשמטת נתלשין הן כנפיה וה''ה לשאר בהמה חיה ועוף אין עוקרין אותן ממקומן ואפי' בחצר ואצ''ל ברה''ר אלא דוחין אותן עד שיכנסו. אבל מדדין אותן בחצר ולא ברה''ר שמא יגביהם:

מדדין עגלים וסייחים ברה''ר. ובנוסחת משנה שבבבלי לא כתוב ברה''ר:

והאשה מדדה את בנה. אוחזו בזרועו מאחוריו והוא מניע רגליו:

א''ר יהודה אימתי בזמן שהוא נוטל אחת. כשמניע רגליו יכול הוא להיות ניטל להגביה אחת מרגליו ומניח אחת אבל אם היה גורר את רגליו אסור לפי שהוא כנושא אותו ובקטן כל כך שהוא גורר רגליו לא אמרינן החי נושא את עצמו והלכה כר' יהודה דכל מקום שאומר אימתי או בד''א אינו אלא לפרש דברי חכמים:

משנה: אֵין מְיַילְּדִין אֶת הַבְּהֵמָה בְּיוֹם טוֹב אֲבָל מְסַעֲדִין. וּמְיַילְּדִין אֶת הָאִשָּׁה בַּשַּׁבָּת וְקוֹרִין לָהּ חֲכָמָה מִמָּקוֹם לְמָקוֹם וּמְחַלְּלִין עָלֶיהָ אֶת הַשַּׁבָּת. וְקוֹשְׁרִים אֶת הַטִּיבּוּר. רִבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר אַף חוֹתְכִין. וְכָל צָרְכֵי מִילָה עוֹשִׂין בַּשַּׁבָּת:

Traduction

Il n’est pas permis au jour de fête de faire mettre bas une bête, mais on peut l’aider (sans tirer le petit). On peut faire accoucher une femme le samedi, lui appeler une sage-femme de n’importe quelle place, même profaner pour elle au besoin la solennité de ce jour par tous travaux, notamment rattacher le nombril. R. Yossé permet aussi de couper le cordon ombilical. Enfin, on accomplit en ce jour tout ce qui concerne la circoncision.

Pnei Moshe non traduit

מתני' אין מילדין את הבהמה בי''ט. מילדין הוא משיכת הולד מן הרחם ולא התירו טירחא זו לבהמה אפי' בי''ט:

אבל מסעדין. עוזרין אותה ואוחזין את הולד שלא יפול לארץ ונופח לו בחוטמו ונותנין לו דד לתוך פיו כדי שיניק:

ומילדין את האשה בשבת. ואפי' בדאיכא איסורא דאורייתא כגון שלא כלו חדשיו ולא פסקו גדוליו דהוי כעוקר דבר מגדולו:

וקורין לה חכמה. מילדת הבקיאה בכך ממקום למקום ואין חוששין לאיסור תחומין:

ומחללין עליה את השבת. בגמ' קאמר לאתויי שאם היתה צריכה לנר חברתה מדלקת לה וקמ''ל שאפי' היא סומא משום דמכל מקום מתישבת דעתה בכך דסברה אי איכא מידי חזיא חברתא ועבדא לי:

ומשעה שהתחיל הדם להיות שותת עד שתלד וכן אחר שילדה עד שלשה ימים מחללין עליה את השבת ועושין כל צרכיה בין אמרה צריכה אני בין שאמרה איני צריכה ומשלשלה ועד שבעה אם אמרה איני צריכה אין מחללין עליה את השבת ואם שתקה ואצ''ל אם אמרה צריכה אני מחללין עליה את השבת ומשבעה ועד שלשים יום הרי היא כחולה שאין בו סכנה ואפי' אמרה צריכה אני אין עושין לה מלאכה אלא ע''י נכרי כדין חולה שאין בו סכנה:

וקושרין את הטבור. של הולד שהוא ארוך ואם לא יקשרהו ויכרכו אותו יצאו מעיו אבל אין חותכין אותו בשבת ורבי יוסי אומר אף חותכין והלכה כר' יוסי:

וכל צרכי מילה עושין בשבת. כמפורש בפרק דלקמן בהלכה ב':

הלכה: אֵין מְיַילְּדִין אֶת הַבְּהֵמָה וכו'. אֵי זֶהוּ הַסִּיּוּעַ. מֵבִיא יַיִן וְנוֹפֵחַ לְתוֹךְ חוֹטָמוֹ. וְנוֹתֵן יָדוֹ לְמַטָּה וּמְקַבְּלוֹ. וְשׁוֹמֵט דַּדֶּיהָ וְנוֹתֵן לְתוֹךְ פִּיו. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר. אַף מְרַחֲמִין עַל הַבְּהֵמָה בְיוֹם טוֹב. כֵּיצַד עוֹשֶׂה. נוֹתֵן גּוּשׁ שֶׁלְמֶלַח עַל רַחְמָהּ וְהִיא רוֹצָה לְהַנִּיק בְּנָהּ.

Traduction

En quoi consiste cette aide? Apporter du vin et l’insuffler aux narines de l’enfant bouchées de mucosités, ou mettre la main au col de la matrice pour recevoir l’enfant, afin qu’il ne tombe pas à terre, attirer les seins de la mère à la bouche du petit. R. Simon b. Gamliel recommande d’avoir aussi pitié de la bête au jour de fête, en mettant un morceau de sel sur sa matrice: ce qui, lui rappelant l’enfantement, l’engage à allaiter son petit.

Pnei Moshe non traduit

גמ' איזהו סיוע וכו' תוספתא פי''ו:

אף מרחמין על הבהמה ביום טוב. ובתוספתא גריס בהמה טהור' וכדמפרש ואזיל שאם ריחקה את הולד נותנין גוש של מלח על רחמה שמתוך כך נזכרת צערה ומרחמת ורוצה היא להניק את בנה. ודוקא בהמה טהורה אבל טמאה לא מרחקא ואי מרחקא תו לא מקרבא:

הלכה: הָתִיב רִבִּי לָֽעְזָר. וְהָתַנִּינָן. חֲבִילֵי קַשׁ. וְקַשׁ לֹא כִמְפוּזָּר הוּא. מַתְנִיתָא פְלִיגָא עַל מָאן דָּמַר. כָּל הַמְיוּחַד לְאִיסּוּר אָיסוּר. דְּתַנִּינָן. הָאֶבֶן שֶׁעַל פִּי הֶחָבִית מַטָּהּ עַל צִדָּהּ וְנוֹפֶלֶת. רִבִּי בָּא בְשֵׁם רַב חִייָה בַּר אַשִּׁי. פָּתַר לָהּ בְּשׁוֹכֵחַ. מַתְנִיתָא פְלִיגָא עַל מָאן דָּמַר. כָּל הַמְיוּחַד לְאִיסּוּר אָסוּר. דְּתַנִּינָן. כּוֹפִין סַל לִפְנֵי הָאֶפְרוֹחִין שֶׁיַּעֲלוּ וְשֶׁיֵּרְדוּ. וְתַנֵּי עֲלָהּ. עָלוּ מֵאֵילֵיהֶן אָסוּר לְטַלְטְלָהּ. אָמַר רִבִּי בּוּן בַּר חִייָה קוֹמֵי רִבִּי זְעִירָא. תִּיפְתָּר בְּמָאוּס. אָמַר לֵיהּ. וְהָתַנֵּי רִבִּי הוֹשַׁעְיָה. אֲפִילוּ סְאָה אֲפִילוּ תַּרְקַב. אִית לָךְ מֵימַר. סְאָה וְתַרְקַב מְאוּסִין הֵן.

Traduction

Pnei Moshe non traduit

התיב ר' אלעזר. על הא דר' יוסי והתנינן חבילי קש וכי קש לאו כמפוזר הוא שאפי' הוא בחבילה הוא והוא רק נוח לישב עליו ואפ''ה אין מטלטלין אותן עד שיתקינן לכך:

מתניתא פליגא וכו'. כל הא עד סוף הלכה גרסינן לה לעיל פ' כירה בהלכה ז' ושם תמצא מפורש:

וְקוֹרִין לָהּ חֲכָמָה מִמָּקוֹם לְמָקוֹם. כַּיי דְתַנִּינָן תַּמָּן. וְלֹא זוֹ בִלְבַד אֶלָּא אֲפִילוּ חֲכָמָה הַבָּאָה לְיַלֵּד.

Traduction

On peut appeler la sage-femme à telle distance que ce soit'', comme il est dit ailleurs (592)(Rosh Hashana 2, 5)., que la permission de transgresser le Shabat par une longue course n’est pas seulement accordée aux témoins de la néoménie, mais aussi à la sage-femme aidant une femme en couches.

Pnei Moshe non traduit

וקוראין לה וכו'. כהאי דתנינן לקמן בפ''ב דר''ה ולא אלו בלבד אלא אף חכמה הבאה לילד וכו' הרי אלו כאנשי העיר ויש להם אלפים אמה לכל רוח. וקמ''ל דהא דלא תני הכי בהדיא כן משום דסמיך על הא דתני לה התם:

וּמְחַלְּלִין עָלֶיהָ אֶת הַשַּׁבָּת. שְׁמוּאֵל אָמַר. עוֹשִׂין לָהּ מְדוּרָה אֲפִילוּ בִתָקוּפַת תַּמּוּז.

Traduction

Si cette dernière a froid, dit Samuel, on pourra lui faire un grand feu en ce jour, fût-ce au solstice d’été.

Pnei Moshe non traduit

ומחללין וכו' ומפרש שמואל שעושין לה מדורה ואפי' בתקופת תמוז:

וְקוֹשְׁרִים אֶת הַטִּיבּוּר. כְּהָדָא אַמְתֵּיהּ דְּבַר קַפָּרָא נַפְקָא מְיַילְּדָה בַשַּׁבָּת. אֲתַת וּשְׁאָלַת לְרַבָּהּ. אֲמַר לָהּ. אֲזַלוֹן וּשְׁאָלוּן לַחַייְתָא. אָֽמְרָה לֵיהּ. לֵיכָּא חַייָא. אֲמַר לָהּ. זִילִי עִיבִידִי כְמִנְהָגָךְ. אָֽמְרָה לֵיהּ. לֵיכָּא מִנְהָג. אֲמַר לָהּ. אֵיזִילִי חַתִּיךְ. כְּרִבִּי יוֹסֵי.

Traduction

On rattachera le nombril''. Ainsi, la servant de b. Kappara, étant allé accoucher une juive le samedi, alla demander à Rabbi s’il est permis de couper le nombril. Demandez à la sage-femme, dit-il. Il n’y en a pas ici, répliqua-t-elle. Fais alors selon l’usage local, dit Rabbi. Mais je l’ignore, dit la servante. Coupe donc, répondit-il, selon l’avis de R. Yossé.

Pnei Moshe non traduit

וקושרין וכו'. כהדא עובדא וכו' כלומר וכן לענין חותכין וכהאי דאתת ושאלת לרבי ואמר בתחלה שישאלו להמילדת היאך המנהג וא''ל אין כאן מילדת שיודעת אלא היא. וא''ל זיל בתר מנהגא ואמרה אין כאן מנהג ידוע ואמר לה זילי חתיך וכר' יוסי:

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source